הפעלת טיפים ממאה מרתון המרתון ליסה ג’קסון

זוכרת כשנסעתי לישראל לנהל את מרתון ירושלים? זה היה טיול עיתונאים שכלל סופרים ובלוגרים מאתרי ריצה ומגזינים שונים. כשהגעתי לשם הופתעתי מאוד לשמוע שאף אחד אחר לא מנהל את המרתון המלא. כל שאר הרצים/סופרים עשו את חצי המרתון או 5K.

מכיוון שכולנו באנו ממקומות שונים בעולם הגענו לתקופות שונות. ליסה ג’קסון הצטרפה לקבוצה ביום השני ומישהו אמר לי שהיא רצה את המרתון המלא בעבר וכנראה שהיא מנהלת אותה שוב. ציון! יהיה לי חבר !!
הסרטונים האחרונים שלי

אימון פלג גוף תחתון של 4 דקות לרצים
חמישה תרגילי פלג גוף תחתון לרצים! נסה את אימון הכוח המהיר הזה בבית לרגליים, המותניים והגלוטות שלך. אין צורך בציוד.

גשר גלוט
בעיטות חמור – צדדים חלופיים
צדפות – צדדים חלופיים

קבל מידע נוסף באתר runeAtrepeat.com

עוד סירטונים

0 שניות של 4 דקות, 49 שניות

הבא בתור
ואז היא נעלמה – סקירת ספרים
04:20

לחיות
00:00
08:21
04:49

לכן, כשהיא טיפסה באוטובוס העיתונאים בבוקר השני של הטיול שאלתי אם היא מנהלת את המלא …

“לא, אני עושה את המחצית הפעם” היא אמרה לי.

“אבל האם לא עשית את זה קודם? ג’רזי ריאל בטיס למה אתה לא מריץ את המלא? ” שאלתי

“כי אני לא טיפש” היא אמרה.

ברצינות.

ושחברים שלי אומרים הרבה על הקושי של אותו מסלול מרתון. זה היה מחוספס!

כל זה רק כדי לספר לך שני דברים:

1.) ליסה הצליחה להפחיד ממני את הזבל ימים ספורים לפני המירוץ. כן, היא רצה את המלא ואמרה שזה אחד מירוצי הכביש הקשים ביותר בחייה.

ו

2.) היא בובה כזו שלמרות שהיא משאירה ג’רזי ברצלונה אותי לרוץ את המרתון המלא לבד אני מעריצה אותה ושמרתי על קשר.

בנוסף להיותה סופר מתוקה יש לה טונות של ידע וניסיון. היא ניהלה את המרתון ה -100 שלה באפריל! היא מנהלת מירוצים בכל רחבי העולם. ונכון כשנפגשנו בחודש מרץ ספר הריצה השני שלה פשוט יצא!

שאלתי אם אוכל לראיין אותה ל- RER מכיוון שהיא מדהימה, אבל גם אדמה וניתנת להתייחסות בכל הקשור לריצה. היא רצה הרבה, אבל היא לא רצה סופר מהירה. היא למעשה מגיעה במקום האחרון בכמה מירוצים. אבל יש לה פיצוץ בכל פעם והיא כל כך ידידותית שהיא בסופו של דבר עושה חברים לכל מרוץ.

הנה הצ’אט שלי עם ליסה. זה ארוך, אבל לא רציתי לחתוך אותו קצר יותר. היא במקור מדרום אפריקה ועכשיו גרה בלונדון כך שההומור שלה קצת חצוף – אני חושב שהכל עליה מקסים ומקווה שתלמד ממנה גם כמה דברים. ואני מאחל 100% שיכולתי להתראיין אותה בפודקאסט או משהו כדי שתוכל לשמוע את המבטא שלה.

RER מדבר עם ליסה ג’קסון

ש: כולם תמיד רוצים לדעת איך להתחיל לרוץ – איך התחלת?

התחלתי לרוץ בגיל 30 כשהבנתי שהתמודדתי עם בחירת סטארק: המשך אורח חיים לא בריא שהיה כל כך עסוק שבדרך כלל ביליתי בסופי שבוע בשנול על הספה (ולילות השבוע בארוחת ערב טייקיי מגזין קוסמופוליטן), או לקבל אחיזה וחיבקו את אורח החיים הפעיל שהוריי אימצו. אבי יכול, עד היום, להשתלב בבלייזר בבית הספר שלו, משהו שהוא מייחס להרגל היומי שלו לצאת לריצה של 6K בכל יום בגיל 76.

ש: איך עברת מזה לריצת מירוצים?

הכניסה למירוץ בשנת 1998 הייתה תחילת קריירת הריצה שלי – עמית מגזינים הזמין אותי למירוץ צדקה של 5K בשם Race For Life ולכן המשכתי לצחוק. לא ציפיתי לאהוב את זה ממש כמוני, האמת לספר. הלכתי את רוב זה אבל התפוצצתי מהרעיון שמרוץ לא צריך להיות תחרותי, או כרוך בהשפלה מתרוצצת על הבוהן כפי שעשה ביום ספורט בבית הספר.

אהבתי להקשיב לסיפורי חברי המתחרים, שרבים מהם ניצולי סרטן, ונגעו עמוקות על ידי חבורת אבות שהותירה כשהיא אוחזת בתינוקות (ותיקם) של בני זוגם בזמן שהם סיימו את הקורס. הערצתי גם את התרועות שקיבלתי, משהו שאתה אף פעם לא מקבל בחיי היומיום, אז הייתי טוב ובאמת.

ש: מה ההישג הכי גאה שלך בריצה? האם יש לך יחסי ציבור שאתה גאה בו?

מעניין, אחת מחוויות הריצה הגרועות ביותר שלי הייתה להשיג את יחסי הציבור שלי בלונדון בשנת 2010. אני מעריצה את פועלת הצ’אט ובמהלך המירוץ ההוא לא דיברתי לנשמה-פשוט חיברתי את האוזניות שלי, הניחתי את הראש והלכתי על זה ו אפילו מצאתי את עצמי מקלל בשקט את הרצים שלפני בצוואר בקבוק בגלל שהוא איטי מדי! אחר כך הייתי מרומם בקבלת יחסי ציבור של 4H38 אבל הרגשתי ממש עצוב על כך שלא עוסק בהמונים או הערכתי לחלוטין את אווירת הקרנבל האגדית של מרתון לונדון.
ההישג הגדול ביותר שלי הוא השלמת מרתון החברים האייקוני של 56 מייל בדרום אפריקה, שם גדלתי. מאז שהייתי ילדה קטנה צפיתי במירוץ הזה, ששודר בשידור חי כל היום בטלוויזיה, ומעולם לא יכולתי לחלום שאפשר יהיה לי לנהל אותו. הייתי חסר תקווה בספורט בבית הספר, והייתי מתגנב לחלק האחורי של הסיבוב QuEUE רק כדי להימנע מהצורך לרוץ 50 מ ‘. החברים ידועים באדיבותה, וזה מה שאני הכי אוהב בריצה, אז זה היה מירוץ עם שמי עליו. הייתי צריך למצ’טה שעה משעות המרתון הנוכחיות שלי כדי לרוץ מרתון תת-חמש-שעה מתאים, אך לאחר חודשים של מהירות ואימוני משקל הצלחתי להעפיל בסביליה בתקופה של 4H39. לעולם לא אשכח איך סוף סוף נתקלתי בקו הסיום של החברים בדרבן לאחר שרצתי במשך 11h43 לבשתי כובע פלמינגו נהדר ונשא פוסטר של אמי לאונה המנוחה. בהיותו פוב כושר לשעבר, זה היה סוריאליסטי לחלוטין שהבין שאם אתה רוצה משהו מספיק רע, גם אם זה נראה בלתי אפשרי, אתה באמת יכול לעשות את זה.

ש: על מה אתה חושב כשאתה רץ?

אין לי הרבה זמן לחשוב כמו שאני עסוק מדי בצ’אט! אני חושב על מרתונים כגרסת היכרויות המהירות שלי – אלא שאין מהירות מעורבת (הגעתי אחרונה ב -23 מרתונים עד כה), והכל אפלטוני. פגשתי את האנשים הכי מדהימים בצורה כזו-רצים אוקטוגנריים, מנהלת לוויה שהוא גם סרטן, 250 קילומטרים אולטרה-ארוכים-כשאתה לוקח את הזמן להקשיב לסיפורי הסובבים אותך-ולספר כמה משלך – כל גזע הופך לבלתי נשכח.

ש: האם אי פעם היה לך מירוץ סופר קשה בו רצית להיגמל? האם אתה? איך דחפת את עצמך להמשיך?

לא צריך מירוץ -על כדי לגרום לי לרצות להיגמל – בדרך כלל אני מקבל את התחושה הזו אחרי כמה מאות מטרים! המירוץ בו התקרבתי ביותר לפרוש ממנו היה מרתון איסטנבול, המרתון ה -50 שלי. ההתחלה נמצאת על הגשר המקשר בין אסיה לאירופה ואני עדיין הייתי על זה כשהרגשתי את הדחף המוחץ לשלוף. פשוט לא התחשק לי לרוץ – בכלל!

כשראה ג’נטלמן טורקי משולב, בן 70 ומשהו, הציל את המירוץ שלי-הוא חיוך לי חיוך משמעותי וזה גרם לי לחשוב: ‘הוא מבוגר ממך בן 30 שנה והוא הולך לסיים-מה התירוץ שלך?’ אחרי שרץ 104 מרתונים עכשיו, עכשיו אני יודע שהרגשת שלילית היא בשוויון לקורס – אבל אני גם יודע שזה יעבור. בכל פעם שאני מרגיש שאני מוצא את עצמי מישהו ידידותי לשוחח איתו, ולפני שאני יודע את זה, אני בסוף עם מדליה סביב צווארי.

אני אוהב לדעת שלעולם לא אפרוץ, לעולם לא אפרוש – זה משהו שאני גאה בו להפליא – אבל אני לא אחד מאותם רצים שיסכנו נזק קבוע כדי לסיים לא משנה מה. כאשר העגל שלי קרע את מרתון בקצ’וס המונע על ידי היין, שלפתי-לא רציתי שנמצא שבועות אחר כך כשהפנים שלי נמסרו על ידי שועלים!

ש: האם אתה מתאמן למירוץ כלשהו כרגע?

אני לא ממש מחשיב את עצמי באימונים למירוץ! המירוצים שלי הם האימונים שלי למירוץ הבא. אני לא אוהב לרוץ אלא אם כן אני רץ עם מישהו – או שיש מדליה שמחכה לי בסיום. האירוע הבא שלי הוא אירוע סיבולת רב-חפירה של 12 שעות בשם St Stembans Stampede. פגשתי את מנהל המירוץ, בן, בזמן שצפינו במרתון הפראלימפיקה בשנת 2012 בו התמודד בן משפחה, דייוויד וייר.

המעריצים של דייב נקראים Weirwolves ואחרי שבן ואני היללנו אותו לזהב, שמרנו על קשר והוא הזמין אותי לסקר את זה ג’רזי ספורטינג ליסבון לריצה של נשים, המגזין שאני כותב עבורו. אני אוהב לעשות אירועים של 12 שעות מכיוון שאתה לא צריך לרוץ כל הזמן-אתה יכול לקחת הפסקות גלידה קטנות בכל פעם שאתה רוצה והאווירה היא כמו פסטיבל. זה תלוי בך כמה רחוק אתה רץ, ואתה מסתובב עם כמה רצים סופר מוכשרים שעשויים לעשות 10 הקפות 10K ואילו אתה עושה אולי חמש.

ש: איך נראה לוח הזמנים של הריצה שלך כרגע?

אני רץ פעמיים בשבוע בין 30 ל -60 דקות ובאופן כללי עושה מירוץ ארוך בסוף השבוע. אחרי שהגעתי למאה מרתונים באפריל (כשהצטרפתי למועדון המרתון 100 בריטניה) אני עדיין עושה את המרתון המוזר אבל מתרכז בביצוע חצאים נוספים, כיוון שאני רוצה לעשות 100 כאלה (אני כרגע בגיל 30 אז יש לי דרך ללכת). המטרה הגדולה ביותר שלי כרגע היא להישאר נשואה-בן זוגי התומך להפליא (אך שאינו אוהב) גרהאם כמעט ולא ראה אותי בשנה שעברה כמו שעשיתי 25 מרתונים, רבים מהם בחו”ל, אז השנה אני מכוון לבלות יותר זמן איתו.

ש: מה אוכלים לפני מירוץ או ריצה ארוכה?

אני מעריץ גדול של מוזלי אגוזי או שיבולת שועל דייסה, תלוי אם קר בחוץ.

ש: מה אוכלים אחרי מירוץ?

אני אוהב חלב שוקולד אז אם נזכרתי לקחת כמה שיהיה לי את זה מכיוון שזה התערובת המושלמת של חלבון ופחמימות וטעמו טעים. עם זאת, הרבה מהמרתונים שאני עושה בבריטניה כרוכים בביצוע הקפות בהן תחנת העזרה נערמת גבוה עם עוגה, קשיות גבינה, פריכיות וממתקים, כך שבדרך כלל אני לא צריך לאכול כלום – היה לי פיקניק הולך עָגוֹל!

ש: האם יש לך מנטרה מוטיבציונית אהובה או משהו שאתה אומר לעצמך כשאתה רץ?

האהוב עלי הוא ‘אני בכושר, אני חזק, אני אנהל את המרתון הזה- כשאני מרגיש שובב אני מחליף את הסוף’ אני אראה טוב בחוטיני שלי! ‘אני גם אוהב לחזור’ אני בשליטה ‘ו’חשוב על המדליה’. טריק נפשי נוסף הוא ספירה – פאולה רדקליף עושה זאת גם כן, תואוף היא עושה קילומטר ב -300 ספירות וכנראה שאני לוקח בערך 1,000 לרוץ באותו מרחק.

ש: מה לימד אותך מעל 100 מירוצים?

כמו כמה רב-מרתונים שאני מכיר, הבנתי שזה בסדר לקיים יחסי אהבה/שנאה עם ריצה.

הציטוט הריצה האהוב עלי הוא: ‘אני אוהב לרוץ, רק לא בזמן שאני עושה את זה!’ תמיד מצאתי לרוץ קשה וזו בדיוק הסיבה שאני מוצא את זה כל כך מתגמל – כמו ש- JFK אמר פעם ‘אנחנו עושים את הדברים האלה, לא בגלל הם קלים, אבל בגלל שהם קשים. ‘

ש: האם יש לך טיפים לרצים חדשים?

הפילוסופיה שלי, כרצה איטית, היא שזה לא קשור למועד שאתה עושה, אלא הזמן שיש לך. אם אתה מפסיק לדירוג את המירוצים שלך חוויות אך ורק בזמן שאתה עושה, ובמקום זאת מדרג אותם בקריטריונים שונים (‘רוב הרצים שנאמרו איתם’, ‘הנוף הטוב ביותר שנצבר’) לכל גזע יש פוטנציאל יחסי ציבור.

אתה מבורך שאתה מסוגל לרוץ בכלל – אנשים רבים לא יכולים – אז להתמקד בכיף ולהיות אסיר תודה, במקום להיות מהר יותר. זכרו גם שעשר הדקות הראשונות מרגישות בהכרח נוראיות לחלוטין – אני קוראת להם עשר הרעילים. אם אתה מסתובב יותר מאשר שהריצה חייבת להתחיל להרגיש קל ומהנה יותר מכיוון שלוקח כל כך הרבה זמן עד שגופך מתחמם כראוי.

ש: טיפ לרץ שרוצה לרוץ מהר יותר או מרחק ארוך יותר?
Wannabe Hares צריכה לדעת שאימוני מהירות באמת משתלמים. זה מרגיש אז נורא, אבל התגמולים שווים את זה. אני אוהב לעשות אימוני טייגר, שם אני מתחמם במשך חמש דקות בריצה, ואז רץ כמו טייגר בדיוק עומד לשקוע את הניבים שלו בפאני שלי במשך 30 שניות, ואחריו התאוששות של 90 שניות. אני עושה את זה שמונה פעמים ואז יש לי ריצה של חמש דקות למוטה. לדמיין את הנמר המתנשף מאחוריי באמת גורם לי לרוץ מהר יותר.

העצה שלי למרתוני Wannabe או Ultrarunners? מצא תוכנית אימונים ניתנת לביצוע. הראשון שבחרתי לחברים רץ אותי שישה ימים בשבוע ועושה 20 מיילים בשבת וגם ביום ראשון – זה לעולם לא יקרה! ברגע שמצאתי אחד שיש בו שני ימי מנוחה ורק ריצה ארוכה בשבוע, ידעתי שזה ניתן לניהול ויכול להתמודד עם זה. כמו כן, בנה את המרחק שלך לאט, ושקול ללכת/לרוץ – זה מקל על התמודדות עם מרחקים ארוכים וגם אתה מתאושש מהר יותר. בשלב מוקדם רצתי כל צעד של מרתון אדינבורו ולא יכולתי ללכת כראוי במשך שלושה שבועות אחר כך. המירוץ הבא שלי היה מרתון פריז שהלכתי/רצתי. לא רק שעשיתי את זה 10 דקות מהר יותר מאדינבורו, אלא שלקח לי רק שלושה ימים לחזור לשגרה שוב.

ליסה כתבה שני ספרי ריצה – ריצה הקלה את הקצב או שלי? מה ריצה לימד אותי על חיים, צחוק ובאה אחרונה

זה מוזר להיות מעריץ כה משמעותי של חבר, אבל אני באמת חושב שיש לה כל כך הרבה מה לשתף. היא לא סופר פעילה במדיה החברתית ולכן הספרים שלה הם הדרך הטובה ביותר להשיג ממנה יותר. היא בטוויטר כאן.

שאלה: האם 10 הדקות הראשונות של כל ריצה קשה עבורך?

האם יש לך מירוץ חלומי שתמיד רצית לעשות?

שלח לי את חוברת העבודה

להציל

שיתוף הוא אכפתיות!

לַחֲלוֹק

צִיוּץ

פִּין

לַחֲלוֹק